יומן שבועי 2008-2009 Weekly Planner

בישראל של ימינו חיים יהודים וערבים בסביבות נפרדות כמעט לחלוטין, לעיתים קרובות באזורים סמוכים זה לזה. במפקד האוכלוסין האחרון נמצא כי 20% מאזרחי ישראל הם ערבים ו-80% הם יהודים. כיום ישנן הזדמנויות מעטות מאד ליחסי גומלין משמעותיים ועמוקים בין קבוצות אוכלוסין עיקריות אלו, בייחוד בתחומי החינוך היסודי והתיכוני, בהם מתקיימת הפרדה כמעט מוחלטת בין שתי הקבוצות.

ב-1997 נוסד מרכז יד ביד לחינוך יהודי-ערבי בישראל, ששם לו כמטרה השכנת שלום בין יהודים וערבים בישראל, על-ידי פיתוח בתי-ספר דו-לשוניים ורב-תרבותיים. בתי-ספר יסודיים נוסדו בירושלים ובגליל; ב-2004 נפתח בית-ספר שלישי בוואדי ערה. תחת מודל החינוך הייחודי של יד ביד, כל בית-ספר מנוהל במשותף על-ידי מנהלים יהודים וערבים, ובכל כיתה מלמדים מורים יהודים וערבים במשותף. בכל שנתון נשמר האיזון המספרי בין תלמידים יהודים וערבים. תלמידים בכל הגילים לומדים הן בעברית והן בערבית, ולומדים להוקיר את תרבותם ושפתם, תוך כדי הבנת השוני של חבריהם.

למתרחש בבתי-הספר כעת ישנה חשיבות מכרעת עבור עתידה של מדינת ישראל. בבית הספר מתחנכים הילדים על ערכי האומה, ובאופן עקיף מחוברתים לתוך קבוצות בעלות גישות מגוונות כלפי ישראל ומוסדותיה. בנוסף לכך, בונים בתי-הספר גם את קהילת ההורים, המורים והמשפחות השכנות, ובכך משפיעים כמעט על כל אדם – יהודי או ערבי – החי בישראל.

רוב המשפחות בישראל – יהודיות כערביות – שולחות את ילדיהן לבתי ספר יהודיים בלבד או ערביים בלבד. הפרדה זו יוצרת בעיה ייחודית, בכך שהיא נוטה לקדם נקודות השקפה לעומתיות וגישות המהוות כר נוח לניצול על-ידי מטיפים לאלימות. בתי-הספר של אוכלוסיית המיעוט הערבית הופכות לחממות של טינה ועוינות, בעוד שבתי-הספר של אוכלוסיית הרוב היהודית נוטים לחזק את תחושת הבידוד מבעיותיהם של אחרים.

ב-1998 החלו לפעול בתי-הספר של יד ביד בקנה-מידה קטן, כאשר בשכבה הראשונה לומדים רק 50 תלמידים. כיום לומדים במוסדות החינוך של יד ביד יותר מ-825 תלמידים, מגן טרום חובה ועד כיתה ט', וכמות הפונים בעליה. בניהן ובנותיהן של משפחות יהודיות וערביות כאחת נמצאים ברשימות המתנה, בבקשם להתקבל לבתי-הספר של יד ביד.

יד ביד עובד בשותפות עם משרד החינוך, והשיג אישור לכל ארבעת בתי-הספר שלו, וכן תקציב משמעותי מהקופה הציבורית. כמו כן עובד יד ביד עם מוסדות קהילתיים ועם קבוצות הורים בירושלים, בגליל, בוואדי ערה, והשנה בבאר-שבע כדי ליצור תמיכה קהילתית ארבעת בבתי-הספר. תמיכה זו כוללת תרומה מקרנות, הכרה ציבורית, והחשוב מכל – השקעה בחיי הילדים ובעתידם.